עדכון לקוחות | רפורמה יסודית במשטר הרישוי של ענף התקשורת

לקוחות ועמיתים יקרים, ברצוננו להביא לידיעתכם כי התקבל במליאת הכנסת תיקון מקיף ("תיקון 76" או "התיקון") לחוק התקשורת (בזק ושידורים) ("חוק התקשורת" או "החוק") אשר משנה מן היסוד את משטר הרישוי הקיים בחוק התקשורת וקובע מערכת אסדרה חדשה לחלוטין לגבי העיסוק בתחום התקשורת.[1] על פי הודעת משרד התקשורת, מטרת הרפורמה היא להפחית את העומס הרגולטורי בתחום שירותי התקשורת בישראל וליישם "מסלול רישוי ירוק קל ומהיר בכניסה לשוק, שיקל גם על עצמאים ועסקים קטנים". בהתאם לרפורמה,  ממועד כניסתו של התיקון לתוקף, "דרך המלך" למתן שירותי תקשורת תתבסס על ברירת מחדל של רישום להיתר כללי שיפורסם ברבים ושהוראותיו יחולו על כל מי שנרשם במרשם שינהל משרד התקשורת, לאחר בדיקה של תנאי סף מינימליים (General Authorization). זאת בדומה לרגולציה האירופאית משנת 2002 (שעודכנה בשנת 2018)[2]. במסגרת ההסדר הקבוע בחוק התקשורת, טרם כניסת הרפורמה לתוקף, נדרש רישיון פרטני מראש לביצוע כל פעולת תקשורת ולמתן כל שירות תקשורת. לאחר התיקון, יחול הרישיון הפרטני, כחריג לברירת המחדל הנ"ל, רק על שירותי תקשורת המנויים  מפורשות בחוק, בהיותם בעלי חשיבות מיוחדת, המצדיקה פיקוח הדוק יותר, דוגמת אסדרה בנסיבות שוק בהן קיים מפעיל בעל כוח שוק מהותי או כשמדובר ברישיון הכרוך בשימוש במשאב ציבורי שבמחסור. עד תחילת התיקון, המבחן העיקרי בבסיס חובת הרישוי למתן שירות תקשורת היה התקנתו, הפעלתו או קיומו של מיתקן תקשורת – לפי הגדרת "שירות בזק" בחוק התקשורת, כנוסחה ערב התיקון. במסגרת תיקון 76, הגדרה זו תוחלף בהגדרה חדשה, ולפיה האלמנטים המאפיינים מתן שירות בזק המחויב ברישוי הם מהות השירות ואספקתו לציבור באמצעות רשת בזק, במסגרת פעילות מסחרית-עסקית של נותן השירות. בהתאם למתכונת  אסדרה זו, יצומצם היקף השירותים הטעונים אסדרה, לא תהיה יותר חובת רישוי לצורך ביצוע פעולת בזק[3] ותבוטל האבחנה הקיימת כיום בחוק התקשורת בין סוגי הרישיונות השונים המנויים בו – כללי, מיוחד וכללי ייחודי. לאחר התיקון, האסדרה תתבסס על שני מסלולים בלבד: רישום במרשם להיתר כללי או רישיון פרטני לשירותים ספציפיים שהחוק מפרט אותם. תיקון 76 הוא תיקון רחב ומקיף לחוק התקשורת, ותקצר היריעה מלהציג את מלוא ההסדרים שנקבעו בו. לפיכך, תתמקד סקירה זו בשינויים המרכזיים במתכונת האסדרה – מהם השירותים הנדרשים לרישום בלבד; מהם השירותים הטעונים קבלת רישיון פרטני; ומהם הסייגים לתחולתה של חובת הרישוי.  

שירותי בזק ברישום במרשם היתר כללי

שירותי התקשורת הנכללים במסלול הרישום להיתר כללי הם שלושת השירותים המנויים להלן, ובלבד שהם ניתנים לציבור הרחב, או לחלק ממנו (ולא לגורם מסוים), באמצעות רשת בזק, ושנותן השירותים מספקם דרך עיסוק :

1. שירותי טלפוניה – שירות של שיחות קוליות (Voice) בלבד, לרבות במתכונת של Voice Over Broadband, אם ביצוע השיחות כרוך בשימוש במשאבי מספור, לפי תכנית המספור;
2. שירותי גישה לאינטרנט –ISP או שירות תשתית אינטרנט, או שניהם, אם הם ניתנים בתמורה;
3. שירותי העברת נתונים – מדובר בשירות הנקרא כיום ברגולציית התקשורת "שירות תקשורת נתונים" (Data Communications), הניתן שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה, לרבות השירות הנקרא כיום ברגולציית התקשורת "שירות תמסורת" (Transmission Service), הניתן בין מיתקנים של מפעילי תקשורת או בעלי רישיונות לשידורים או בין יחידות קצה.

  שירות אחר שעשוי להיכנס גם הוא למסלול הרישום להיתר הכללי הוא כל שירות נוסף שייכלל בתוספת הראשונה לחוק, לפי צו שיקבע שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אם מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק, על בסיס השיקולים שפורטו בחוק (בסעיף 58א). התיקון קובע תנאים מוקדמים לרישום במרשם, ובהם דרישת ישראליות של נותן שירותי הבזק, המחייבת כל תאגיד שמבקש לספק שירות תחת היתר כללי, להתאגד ולהירשם בישראל, ואם מדובר בחברה שהתאגדה מחוץ לישראל – עליה להירשם  בישראל כחברת חוץ. בנוסף, שר התקשורת הוסמך לקבוע בתקנות ההיתר הכללי תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם.  

שירותי בזק הכפופים לרישיון פרטני

החוק מונה רשימה של ארבעה שירותי בזק ופעולת בזק אחת שהעיסוק בהם (ובלשון החוק, המסופקים "דרך עיסוק") יהיה כפוף לרישיון, כלהלן:

1. שירות בזק באמצעות מערכת רט"ן (שירות סלולרי) – הניתן תוך שימוש בתדרי רדיו, בתחום התדרים הקבוע בתוספת השנייה לחוק. דהיינו, שירותי סלולר מבוססי תשתית (MNO's); מדובר בשירות חיוני לציבור שמספר המתחרים בו מוגבל בשל שימוש הנדרש בתדרים שהם משאב במחסור.
2. שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק בהיקף נרחב – אם מספר המשתמשים המנויים על הרשת או נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה עולה על המספר שיקבע שר התקשורת בתקנות, אך לא כולל שירות בזק הניתן באמצעות שימוש ברשת בזק על ידי ספק תקשורת אחר, דוגמת MVNO.
3. שירות הניתן באמצעות רשת בזק לוויינית ישראלית – אם מתקיים אחד מן השניים (1) הרשת כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לוויין (ועל כן, עושה שימוש בתדרי רדיו ישראליים) או (2) היא כוללת לוויין שיש לו זיקה לישראל על בסיס רישום המיקום של הלוויין – במיקום קבוע (Geostationary) הרשום על שם ישראל באיגוד הבזק הבינלאומי או (אם הרשת אינה במיקום קבועGeostationary  Non-) – במסלול הרשום באיגוד על שם ישראל.
4. שירות בזק מכל סוג שהוא הניתן על ידי רשות מקומית.
5. פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל – דוגמת הכבל התת ימי.

  שר התקשורת הוסמך לקבוע (בחקיקת משנה), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שירותי בזק נוספים שיהיו כפופים לאסדרה תחת רישיון פרטני אם מצא כי אסדרה באמצעות רישום במרשם אינה מספקת, בהתבסס על השיקולים שפורטו בחוק.  

סייגים לתחולת חובת הרישוי

הוחלפה הוראת חוק התקשורת הקובעת באלו מקרים לא תחול כלל חובת הרישוי, ונקבעה במקומה רשימה של שלושה סוגי שירותים שנתינתם תהיה פטורה מחובת רישוי כלשהי, ואלו הם:

1. שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק – מדובר בשירותים שאמנם מתבססים על רכיבי תקשורת והעברת מידע ונתונים, אך השירות שמקבל הלקוח אינו שירות תקשורת, דוגמת משיכת כסף ממסוף בנקאי ממוכן, נסיעה ברכב אוטונומי, אספקת שירות של סינון תכנים באינטרנט שבו שירות הסינון נלווה לשירות הגישה לאינטרנט.
2. שירות העברת נתונים או שירות המנוי בתוספת הראשונה לחוק שנותן השירות לא קובע את איכות השירות שלו או את מאפייני רשת הבזק שלו – נראה שמדובר כאן בשירותי Data בלבד הניתנים על גבי רשת האינטרנט, הידועים כשירותי OTT (Over The Top), והניתנים על בסיס Best effort.
3. שירות הניתן דרך עיסוק באמצעות מערכת לוויינים עולמית – אם משרד התקשורת אישר כי מתקיימים בה שני תנאים: (א) אין לה זיקה לישראל ו-(ב) היא כפופה לאסדרה במדינה אחרת מאלה המפורטות בתוספת השנייה לחוק (בשלב זה נקבעו ארצות הברית ומדינות החברות באיחוד האירופי).

  רואים רשת לוויינית כבעלת זיקה לישראל אם השירותים באמצעותה ניתנים בעיקר בישראל או אם היא כוללת תחנת קרקע בישראל או אם הלוויינים שבה נמצאים במיקומים הרשומים על שם ישראל באיגוד הבזק הבין-לאומי או העושים שימוש במסלולים הרשומים על שם ישראל באיגוד כאמור.  

הוראות המעבר – השלכות על בעלי רישיונות ובעלי היתרים קיימים

נקבעו מספר הוראות מעבר להתאמת מציאות הרישוי הקיימת ערב כניסת התיקון לתוקף למערכת האסדרה החדשה. הוראות המעבר מתייחסות לאלה: (1) מי שהיה בעל רישיון כללי או מיוחד ואספקת השירות שלגביו יש לו רישיון כאמור טעונה לפי התיקון רישום במרשם או רישיון פרטני; (2) בעל רישיון שחלה עליו חובת מתן שירות אוניברסלית; (3) מי שהיה בעל היתר כללי לפי חוק התקשורת כנוסחו ערב התיקון ("היתר כללי ישן") ואספקת השירות לגביו ניתן לו ההיתר הכללי הישן מחייבת רישום במרשם או קבלת רישיון פרטני חדש; (4) מי שערב התיקון סיפק שירות שהיה פטור מרישיון או מקבלת היתר כללי ישן, אך לאחר התיקון הוא מחויב ברישיון פרטני או ברישום במרשם.  

מועד תחילת התיקון

התיקון ייכנס לתוקפו ביום 2.10.2022, אלא אם כן יידחה מועד זה על ידי שר התקשורת באמצעות צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. דחייה זו תתאפשר אם עד מועד התחילה שנקבע לא הותקנו תקנות ההיתר הכללי או אם לא הושלמה היערכות משרד התקשורת להפעלת המרשם של בעלי ההיתר הכללי. יישומו של החוק, הלכה למעשה, יחייב מלאכת רגולציה נרחבת, ובכלל זה, חקיקת משנה, בעיקר לעניין הוראות ההיתר הכללי והתנאים שייקבעו בו, היערכות לניהול מרשם בעלי ההיתר והפעלתו, הסדרים רגולטוריים להתאמת מתכונת האסדרה החדשה למערך הרישוי הקיים, ועוד. אנו מעריכים כי חקיקת המשנה החדשה והשינויים שיחולו במערכת האסדרה הקיימת יועמדו בבוא העת לשימוע ציבורי.   מחלקת הטלקום והמדיה של משרד הרצוג תשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה או קבלת ייעוץ בנוגעת לתיקון מס' 76, להיקף תחולתו ולהשלכותיו על רישיון או היתר שניתן לפי החוק לפני תיקונו או על בקשות לקבלת רישיון שהוגשו לפי החקיקה הנוכחית. בברכה, הרצוג פוקס נאמן   אסתר שטרנבך | שותפה    טל': 03-6922871 [email protected]   רולי בר | שותף  טל': 03-6922871 [email protected]   [1] חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022 [ ס"ח תשפ"ב מס' 2985 מיום 4.7.2022 עמ' 934]. [2] Directive (EU) 2018/1972 of the European Parliament and of the Council of 11 December 2018 establishing the European Electronic Communications/Code (https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=uriserv%3AOJ.L_.2018.321.01.0036.01.ENG) [3] למעט לגבי כבל תת-ימי הנכנס בגדר "פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל", לפי הוראת סעיף 2(ה) לחוק.