מקומות העבודה בעקבות המשך הלחימה

עדכון לקוחות – מקומות העבודה בעקבות המשך הלחימה

לקוחות וידידים יקרים, נוכח המשך מצב הלחימה, אנו מעדכנים אתכם בנוגע להתפתחויות האחרונות המשפיעות על מקומות העבודה, על זכויות העובדים ועל חובות המעסיקים. עדכון זה יתמקד במספר נושאים ושינויים משמעותיים:

• שינויים הנוגעים למגבלות על פיטורים של משרתי מילואים;
• תוספת ימי היעדרות לבני זוג של משרתי מילואים;
• שינויים בנוגע לצבירת ימי חופשה;
• תשלום לעובדים שנעדרו בראשית ימי הלחימה;
• היתר כללי בנוגע להפסקות במהלך יום העבודה.

 

מגבלות על פיטורי משרתי מילואים, תוספת ימי היעדרות לבני זוג של משרתי מילואים וצבירת ימי חופשה

1. נוכח הגיוס הנרחב של כוחות מילואים במהלך חודשי הלחימה והשפעת מצב זה על משקי הבית, נחתם בתאריך 4.2.2024 הסכם קיבוצי בין נשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות הכללית. תקופת תוקפו של ההסכם היא מראשית המלחמה, 7.10.2023, ועד 31.12.2024. 2. הסכם זה הורחב בצו על ידי שר העבודה בתאריך 5.3.2024, באופן בו יחול על כלל המעסיקים והעובדים במשק (למעט מעסיקים ועובדים במגזר הציבורי עליהם חל הסכם קיבוצי בנושא). צו ההרחבה כולל הסדרה של מספר סוגיות משמעותיות. להלן יובאו עיקרי השינויים הבולטים. 3. הגבלה על פיטורי עובד ששירת במילואים בהתאם לצו, עובד ששירת במילואים במהלך תקופת תוקפו 60 יום ומעלה, יהיה מוגן מפני פיטורים לתקופה של 60 יום לאחר תום שירות המילואים (ולא 30 יום, לפי המצב המתחייב מהוראות הדין). מעסיק שמבקש לסיים העסקת עובד ששירת במילואים פרק זמן של 60 יום ומעלה לפני חלוף פרק הזמן של 60 יום מתום המילואים יידרש לקבל היתר לשם כך. שימו לב: הרחבת התקופה המוגנת מפיטורים הייתה מלכתחילה חלק מ"עסקת חבילה", שכללה מנגד שיפוי למעסיקים בגין חובתם להמשיך ולבצע הפקדות סוציאליות לעובדים במהלך שירות המילואים. בכל הנוגע לשיפוי המעסיקים, התחייב מנכ"ל משרד האוצר בכתב בפני יו"ר נשיאות המגזר העסקי, כי משרד האוצר יפעל ליישום החלטת הממשלה בנושא. ההצעה שנדונה התייחסה לשיפוי בגובה 20% משכר העובד, בגין התקופה שמפרוץ הלחימה ועד סוף שנת 2024. נכון להיום התחייבות זאת טרם עוגנה בדין ואינה מיושמת. 4. תוספת ימי היעדרות לבני זוג של משרתי מילואים בהתאם לצו ההרחבה, מי שעונה להגדרה "בן זוג של משרת מילואים" יהיה זכאי לימי היעדרות בתשלום, מעבר לדין, כנגזרת מכמות ימי המילואים שביצע בן הזוג, לפי הפירוט הבא:

ימי מילואים מצטברים בתקופה שבין 7.10.2023-31.12.2024	תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג
עד 30	0
31-60	2
61-90	4
91-120	6
121 ומעלה	8

  הזכאות היא לבן זוג של מי ששירת במילואים כאשר לבני הזוג ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14; או ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה; או כשבן הזוג של משרת המילואים מטפל באופן בלעדי בקרוב משפחה שהוא אדם עם מוגבלות; או כשלמשרת המילואים או לבן זוגו הורה חולה, כהגדרתו בחוק העוסק בהיעדרות בשל מחלת הורה. את ימי ההיעדרות ניתן לנצל לצורך השגחה וטיפול בילד; לצורך טיפול או השגחה בקרוב משפחה שעונה על אחת החלופות האמורות; לצורך הארכת תקופת לידה והורות; לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצע רק במהלך שעות העבודה; או לצורך היעדרות אחרת, בתיאום עם המעסיק. צו ההרחבה כולל הוראות בנוגע לאופן בו יש להתייחס לימי היעדרות שנוצלו לפני כניסת הצו לתוקף. שימו לב:

• ימי ההיעדרות לפי הצו ניתנים למימוש רק במהלך שירות המילואים של בן הזוג, ולא לפני או אחרי השירות.
• ניתן לממש את ימי ההיעדרות גם באופן חלקי, כשעות היעדרות.
• ככל שהזכות לא תנוצל עד סוף שנת 2024 – היא אינה ניתנת לפדיון או צבירה מעבר לתקופה זאת.
• ערכו של יום היעדרות הוא כערך שכרו של העובד במהלך יום חופשה.
• כאשר מדובר בהיעדרות לצורך טיפול בקרוב משפחה חולה – ההיעדרות מותנית בהצגת אישור רפואי סמוך למועד ניצול ההיעדרות.
• כאשר לבן הזוג של משרת מילואים מכסת ימי חופשה שנתית העולה על 35 ימים (לא כולל חופשת מחלה) – מכסת ימי ההיעדרות תהיה מחצית מזו המפורטת בטבלה, וניצול ימי ההיעדרות יהיה רק לצורך טיפול והשגחה בקרוב משפחה חולה.
• מוצע לפנות לקבלת ייעוץ ביחס ליישום פרטני של הזכאות וניצולה.

  5. הקלה בנוגע לשעת היעדרות לבן זוג של משרת מילואים במהלך התקופה בה חל צו ההרחבה (עד סוף שנת 2024), הזכאות להיעדרות של שעה במהלך יום העבודה, בתנאים שקבועים כיום בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (בהם התנאי לפיו לבני הזוג ילד עד גיל 13) תחול גם כאשר בן הזוג מועסק במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים. היקף הזכאות יהיה בהתאם לחלקיות המשרה אצל המעסיק, בכפוף להצגת אסמכתא לגבי היקף המשרה בפועל אצל כל מעסיק. 6. צבירת ימי חופשה למשרתי מילואים בהתאם לצו ההרחבה, במהלך תקופת תוקפו יוכל עובד לצבור את ימי החופשה גם ללא הסכמתו של המעסיק ולצרף ימי חופשה אלה לימי החופשה להם יהיה זכאי בשתי שנות העבודה הבאות, אם במהלך תקופת תוקפו של הצו התקיים אחד מהתנאים המפורטים בצו, בהם מקרה בו העובד נעדר עקב שירות מילואים לפחות חמישה ימים ברציפות. הצו מונה מקרים נוספים בהם תקום הזכאות לצבירת ימי החופשה: כאשר המעסיק לא נתן חופשה לעובד; כאשר העובד נעדר בנסיבות שמפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום; כאשר העובד נקרא לשירות או הועסק במקום עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום; או כאשר העובד הועסק לפי היתר להעסקה בשעות נוספות שניתן או תוקן בשל מצב החירום.  

תשלום לעובדים שנעדרו בראשית ימי הלחימה

1. כפי שעדכנו תקנות מס רכוש וקרן פיצוים שפורסמו בחודש נובמבר 2023 עסקו, בין היתר, בתשלום פיצוי למעסיקים בין היתר בגין שכר ששילמו לעובדיהם בראשית תקופת הלחימה. 2. הסכם קיבוצי שנחתם בתאריך 11.1.2024 בין נשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות הכללית עסק בהסדרת התשלום לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם. הסכם זה הורחב בצו על ידי שר העבודה בתאריך 5.3.2024, באופן בו הוא חלק על כלל המעסיקים והעובדים (למעט מעסיקים ועובדים במגזר הציבורי עליהם חל הסכם קיבוצי בנושא). 3. צו ההרחבה עוסק בחובת תשלום בתקופה שבין 7.10.2023 ל- 31.10.2023. בגין תקופה זאת, על המעסיק לשלם לעובדים שכר, לרבות תנאים סוציאליים, בגין ימי היעדרות, ככל שמתקיים אחד מהתנאים שמפורטים בצו ההרחבה –

• העובד התגורר ביישוב שפונה עקב החלטת ממשלה.
• העובד מועסק במוסד חינוך שנסגר עקב החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך באותה תקופה.
• העובד נעדר לצורך השגחה על ילדו (ילד עד גיל 14 או ילד מבוגר יותר עם צרכים מיוחדים), שנמצא עמו עקב סגירת מוסדות החינוך באזורים שונים באותו פרק זמן; כאשר הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד, או שבן זוגו לא נעדר ממקום עבודתו או מעסקו לצורך השגחה על הילד.
• העובד נעדר עקב הוראה בדבר איסור התקהלות.
• העובד הוא אדם עם מוגבלות שמקום עבודתו או מקום מגוריו הם ב"אזור המיוחד" כפי שהוגדר בתקנות ושהמוגבלת שלו מנעה ממנו את השהות במקום העבודה; או שהעובד הוא קרוב משפחה של אדם עם מוגבלות, שנדרש לשהות עם אותו קרוב משפחה (כאשר אין קרוב משפחה אחר שנעדר לצורך כך).

  4. השכר שישולם בגין ההיעדרות לעובד זכאי בתקופה האמורה הוא שכרו של אותו עובד אילו עבד באותו יום היעדרות (ללא תוספות כמו תשלומים חד פעמיים, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות וכוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס, מתנות לחגים וכיו"ב). זאת, כפוף לתקרה העומדת על סך של 1,510 ש"ח ליום. 5. שימו לב:

• עובד שעבד חלק מיום העבודה – יהיה זכאי לתשלום חלקי, ביחס לפרק הזמן בו נעדר במהלך יום העבודה.
• עובד שמועסק במשרה חלקית – יהיה זכאי לתשלום החלק היחסי של שכרו.
• מעסיק ששילם לעובדיו בגין ההיעדרות – יידרש להשלים את התשלום עד לגובה הזכאות על פי צו ההרחבה. אין "כפל תשלום", וככל שהתשלום ששולם לעובד מכסה את הזכאות לפי הצו – לא יידרש המעסיק להוסיף תשלום כלשהו לעובד.
• ככל שעובד הוצא לחופשה ללא תשלום והיה זכאי לתשלום בגין ההיעדרות אלמלא הוצא חופשה – יהיה זכאי לתשלום בגין ימי ההיעדרות, עד לגובה השיפוי שיקבל המעסיק בגין העובד, ובכפוף להסדרת ההתחשבנות בנושא בין המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים.

  6. מעסיקים במגזר הציבורי – שימו לב: בתאריך 27.12.2023 נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את סוגיית תשלום שכרם של עובדים בשורת גופים במגזר הציבורי, בגין התקופה שממועד פרוץ הלחימה ועד 30.11.2023. למעסיקים נוספים במגזר הציבורי ניתנה אפשרות להצטרף להסכם הקיבוצי. מעסיקים עליהם חל הסכם זה נדרשים לפעול לפיו.

היתר כללי – הפסקות במהלך יום העבודה

1. בתאריך 20.2.2024 פרסם שר העבודה היתר כללי בנוגע להפסקות במהלך יום העבודה. זאת, נוכח המצב השורר בשוק העבודה, על רקע הגיוס הנרחב של עובדים לשירות מילואים. המציאות במקומות העבודה מצביעה על קשיים המתעוררים ברציפות יום העבודה, במיוחד במקרים של בני זוג של משרתי מילואים. 2. לפי המצב הנוהג, ביום עבודה של 6 שעות ומעלה יש לתת לעובד הפסקה של 45 דקות לפחות, ובכלל זה הפסקה אחת רצופה של חצי שעה לפחות. בצד ההוראות בנוגע לפרק זמן מינימאלי של הפסקות שנדרש מעסיק לתת לעובד, קיימת מגבלה לפיה אורכה של ההפסקה לא יעלה על שלוש שעות. 3. בהתאם להיתר עליו חתם שר העבודה, ניתן יהיה להעסיק במהלך יום העבודה עובד באופן לא רציף, גם כאשר ניתנת הפסקה העולה על שלוש שעות. באופן זה יוכל העובד להשלים את שעות העבודה שהחסיר בשל אילוצים הנובעים מהיעדרות בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל מצב החירום. 4. עובד יוכל לבקש לעבוד בהתאם להיתר, אם בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות סדיר או בשירות מילואים; אם בו זוגו או הורהו האחר של ילדו נקרא לשירות עבודה לפי חוק, הוא שוטר, סוהר, עובד שב"כ, עובד המוסד או חבר ארגון עזר והצלה; אם הוא בן משפחה של חטוף או נעדר; או אם הוא או בן זוגו או הורהו האחר של ילדו התפנו ממקום מגוריהם. 5. בקשתו של העובד להעסקה לא רציפה במתכונת זאת מותנית בהסכמתו של המעסיק. זאת, באופן שיבטיח שלא תיפגע העבודה במקומות בהם לא ניתן לבצע את העבודה באופן גמיש, כמו במקרים בהם העבודה מתבצעת במשמרות. 6. ההיתר יעמוד בתוקף עד לתום תקופת תוקפה של הוראת השעה לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. תוקפה של הוראת שעה זאת הוארך בשלב זה עד לתאריך 1.7.2024. 7. שימו לב: ההיתר אינו משנה את הוראות הדין בכל הנוגע לשאלה מה נחשבת שעת עבודה ובכל הנוגע לתגמול בגין עבודה בשעות נוספות.   אנו ממליצים לפנות ולקבל ייעוץ פרטני ביחס לתחולה וליישום של השינויים השונים שפורטו בעדכון זה. נמשיך לעדכן ולעמוד לרשותכם, מחלקת דיני עבודה הרצוג פוקס נאמן