רקע:
במקרים רבים תמ"מ המוענק לעובדים בקבוצות רב-לאומיות אינו מוענק על ידי החברה המעסיקה את העובדים באופן ישיר ("החברה המעסיקה") אלא על ידי חברת האם העומדת בראש הקבוצה הרב-לאומית. זאת, במיוחד במקרים בהם חברת האם היא חברה ציבורית ("החברה המקצה"). הסדרי חיוב במסגרתם החברה המקצה מחייבת את החברה המעסיקה בגין ההוצאות הנובעות לה מההענקות הללו הם הסדרים שכיחים. הסדרים אלה מכונים הסכמי שיפוי או הסכמי Recharge.החוזר:
רשות המיסים מפרטת במסגרת החוזר את עמדתה ביחס לשאלה מתי תשלומים בהתאם להסכמי Recharge ייחשבו לדיבידנד (או הפחתת הון), אשר ככלל מקימה חובת ניכוי מס במקור, ומתי ניתן להתייחס לתשלומים לפי הסכמים אלה כאל החזר הוצאה לחברה המקצה, אשר פטורים מניכוי מס במקור. החוזר נסמך על החלטה אשר ניתנה לטובת רשות המיסים על ידי בית המשפט העליון, בשני ערעורים אשר אוחדו לדיון אחד, הקובעת כי חברה ישראלית המעניקה שירותי מו"פ תמורת שיפוי המבוסס על מודל של קוסט פלוס (תחת שיטת מחירי העברה TNMM/CPM), נדרשת לכלול את הוצאות התמ"מ החשבונאיות שלה בבסיס העלות המשמש לחישוב השיפוי המגיע לה. (ראו עוד בנושא זה בחוזרים הקודמים שפרסמנו באנגלית, כאן וכאן.) נציין כי בית המשפט העליון לא התייחס בהחלטתו לסוגיה של תשלומי ה-Recharge. החוזר מבהיר כי על מנת שתשלומי ה-Recharge ייחשבו להחזר הוצאה לחברה המקצה, להבדיל מדיבידנד (או הפחתת הון), עליהם לעמוד בכל התנאים המצטברים הבאים:- תשלומי ה-Recharge לחברה המקצה נעשים אך ורק ביחס למכשירים הוניים שהבשילו. להבדיל מטיוטת החוזר שפורסמה בעבר, במסגרת החוזר רשות המיסים הבהירה שלעניין זה גם תגמול הוני שהבשיל באופן מדורג ייחשב כתגמול הוני שהבשיל, וזאת ביחס לאותו רכיב אשר ביחס אליו עברה תקופת ההבשלה. נציין כי לא קיימת בחוזר דרישה שתקופת ההחזקה המינימלית תחת מסלול רווח הון עם נאמן בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה ("מסלול רווח הון עם נאמן"), דהיינו שנתיים ממועד ההענקה, תחלוף בטרם ישולם השיפוי.
- התשלום לחברה המקצה בגין כל מכשיר הוני שהבשיל הוא לפי השווי שנקבע לו ברישום ההוצאה בדו"חות הכספיים של החברה המעסיקה (אשר ככלל משקף את השווי ההוגן במועד ההענקה), לפי כללי חשבונאות מקובלים. לאור זאת, הסכמי ה-Recharge לא צריכים להתייחס לסיטואציה בה שווי התמ"מ יורד בין מועד ההענקה ומועד ההבשלה, ולפוטנציאל הסיווג של ירידת ערך כזו כדיבידנד לצורכי מס בנסיבות בהן השיפוי הוא בגובה שווי התמ"מ במועד ההענקה. בעבר, חשש זה הוביל לכך שחברות העניקו שיפוי לפי הנמוך מבין שווי התמ"מ במועד ההבשלה לבין שווי התמ"מ במועד ההענקה.
- תשלום ה-Recharge נעשה בהתאם להסכם Recharge אשר נחתם בין החברה המקצה לחברה המעסיקה לפני מועד ההענקה של המכשירים ההוניים. משמעותו של תנאי זה היא למעשה כי הסכם השיפוי חייב להיחתם לפני הענקת התמ"מ לעובדים.
- כל הוצאות התגמול ההוני החשבונאיות הקשורות להענקה של המכשיר ההוני כלולות בבסיס העלות, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון.
| מאיר לינזן | שותף מנהל ראש מחלקת מיסים [email protected] | יובל נבות | שותף מחלקת מיסים [email protected] |
| שחר פורת | שותפה מחלקת מיסים [email protected] | איהאב פרח | שותף מחלקת מיסים [email protected] |
| איל בר צבי | שותף מחירי העברה [email protected] | איתן אלה | שותף מחלקת מיסים [email protected] |
| רונן אבנר | עו"ד מחלקת מיסים [email protected] |
יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן כדי לסייע
כל מקרה הוא ייחודי. בואו נדבר על שלכם.


