שטר הון או הלוואה?
בפרשת ברזני, טען מס הכנסה כי על אף עמדתו של הנישום, לא מדובר היה בשטר הון שהוענק לחברה קשורה ברומניה, אלא בהלוואה בין חברתית, נושאת ריבית, ועל כן היה על החברה הישראלית שהעניקה את ההלוואה להכיר בהכנסות מימון בגין הריבית (ולשלם מס בגינן). כדי לעמוד בהגדרות של "שטר הון", יש להחליט ולתעד מראש במסגרת ההסכם בין הצדדים הקשורים, את משך העמדת שטר ההון (לפחות חמש שנים) ואת תנאיו (אינו נושא ריבית, נחות לחובות אחרים, ועוד). בית המשפט פסק לטובת רשויות המס, וקבע כי עצם השימוש בכותרת "שטר הון" אינו מספיק, אם המסמך אינו עומד בתנאים המהותיים להגדרת המימון עצמו כ"שטר הון" בפועל, ורוב שטרי ההון הנטענים לא עמדו בתנאים הדרושים מכוח סעיף 85א.
טענותיו של הנישום כי הסכמי ההלוואה נערכו בטעות, וכי הכוונה מראש היתה לעשות שימוש בשטרי הון – נדחתה מכמה טעמים עובדתיים, אך גם משום הדין המקומי במקום מושב החברה הבת, ברומניה, כלל אינו מכיר במכשיר זה במסגרת מימון בין חברתי.
שומה חלופית מכוח סעיף 85א – ריבית גבוהה יותר
בית המשפט אימץ את עמדת מס הכנסה, לא רק לגבי היות הסכומים המדוברים הלוואה ולא שטר הון, אלא אף ביחס לשיעור הרבית שצריך לחול על ההלוואה. בית המשפט קבע כי לא ניתן להסתפק בעבודת חקר שוק לגבי הלוואות שניתנו בשנת 2008, כחלה גם על ריביות בגין הלוואות שניתנו בשלב מאוחר יותר. עוד קבע בית המשפט כי גובה הריבית שנבחר על ידי הנישום בעבודה אשר סופקה על ידו לא תאם את התנאים הכלכליים של המדינה בה יושבת החברה הבת, וכי העסקאות אשר נבחרו לשם השוואה לא היו מתאימות. בית המשפט אימץ לכן את גישת מס הכנסה לקביעת ריבית גבוהה יותר, אף שלגישת בית המשפט גם ריבית זו הינה מקלה עם הנישום וניתן היה לכאורה לקבוע ריבית גבוהה עוד יותר.קנס גירעון
במסגרת השומה חייב מס הכנסה את הנישום בקנס גירעון, נוכח התרשלותו בהגשת הדוחות. הנישום, מצידו, טען כי יש להטיל קנס גירעון רק במקרה בו הנישום מגיש את דוחותיו ביודעו שהסיכוי שהם נכונים הינו קלוש. טענה זו של הנישום נדחתה על ידי בית המשפט, וזהו למעשה המקרה הראשון בו הוטל קנס גרעון בתחום מחירי העברה, במסגרת פסיקה של בית משפט. חשוב לזכור: את הריבית בגין ההלוואות הבין-חברתיות יש לתמך בחקר תנאי שוק בהתאם לכללי ה- OECD למימון בין חברתי, ולקבוע ריבית בהתאם. על הריבית לקחת בחשבון, בין היתר, את מועד העמדת ההלוואה, את הסיכון הגלום בהלוואה, כללי מימון דק רלבנטיים, ואת השאלה האם בכלל צד שלישי היה מעניק הלוואה לחברה הבת. העמדת ערבות על ידי החברה האם כפופה גם היא לתגמול מתאים. את אפשרות העמדת שטר הון, יש לבחון מראש, טרם העמדת ההלוואה, ולעמוד בתנאי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה. משרדנו כמובן זמין בכל שאלה, ונשמח לסייע בבחינת המימון הבין חברתי של קבוצתכם והסדרתו בהתאם לדרישות הדין. מחלקת מיסים הרצוג פוקס נאמן איל בר צבי | שותף ראש מחלקת מחירי העברה [email protected] איהאב פרח | שותף מחלקת מיסים [email protected] להתייעצות בנושא פנו לעורכי דין מיסים שלנויש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן כדי לסייע
כל מקרה הוא ייחודי. בואו נדבר על שלכם.
